עדיין
Posted by נועם וואהל in
אני אוכל תותים פראים אדומים עדין
חמים מהשמש
מריחים קלושות מעשביה,
לזכרו של אבי
מתכופף אל קערת הזכוכית
[ אם אי ידיעה היא אוכל -
היא במקום אחר ] האדומה בשמנת.
תתגדל היא ותשתבח.
אבי, באנחת אדם
שראה הכל ונגאל בפעם אחר
פעם כשהוא מרים את הכף.
אנשים הורגים למען זה.
