<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="0.92">
<channel>
	<title>&#8235;שירה עברית - נועם וואהל&#8236;</title> 	<link>http://www.noamwohl.com</link>
	<description>&#8235;שירה &#124; שירה עברית &#124; שירה חדשה&#8236;</description> 	<lastBuildDate>Mon, 31 Jan 2011 13:42:34 +0000</lastBuildDate>
	<docs>http://backend.userland.com/rss092</docs>
	<language>he</language>
	<!-- generator="WordPress/3.0.1" -->

	<item>
		<title>&#8235;סופר מד&quot;ב, שנות ה50.&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;למרות שזה בקושי משנה איפה, הוא בספרינגפילד, אילינוי, הלילה – כמו ברוב הלילות; שם הוא חי. עבור לניו יורק, הם אומרים לו. או סאן פרנסיסקו, וושינגטון. כאילו המקומות האלו היו קרובים, איכשהו, למה שהוא כותב עליו. אפילו החברים, הם לא מבינים שכל המקומות נמצאים פחות או יותר באותו מרחק כשהנושא שלך הוא הזמן עצמו &#8211; [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%91-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9450</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;המניפסט הראשון&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;אנחנו רואים אותך אנחנו יודעים מי אתה הרעיונות שלך חסרי תועלת האסתטיקה שלך מטופשת ה&#34;טכניקה&#34; שלך היא בליל של נרקסיזם, אמונה טפלה והרגל. כל הרעיונות הקטנטנים שלך, הנסיונות הזנותיים של יצירה ואתה בעצמך הם כלום מוחלט. אף אחד לא רוצה אותך, אנחנו מתעבים אותך, וזה טבעי. אתה חיית מחמד. אתה חסר תרבות, הקרציה שמוצצת את [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a4%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;לוליטה &#8211; עוד הערה&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;ביקורת ספרות, בצורתה הרגילה, נוטה להפריע לרומן כמו לוליטה. מעוצב כאודיסאה, ומושבץ בדפוסים, מקומות ואנשים – הספר פגיע מאוד לפותר תשבצי המילון הסידרתי שחייב למצוא צורה:דפוס, עיצוב, עטיפה, סכמת-צבעים. אבל לא כך הספר פועל עלינו. ספרים הם בחלקם על החיים, ובחלקם על ספרים אחרים. ישנם ספרים שהם בעיקר על ספרים אחרים ומולידים לבסוף ספרים נוספים. [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%94-2</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הרהורים חובבניים על ניורולוגיה&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;הידיעה ששתי ההמיספרות מפרשות ויוצרות את העולם באופן שונה, עם אופנים שונים של תשומת לב, עדיפויות שונות וערכים שונים התחילה בשנות ה60-70 עם בוגן וספירי.עם הזמן, התחלנו להבין שההבדל הוא לא במה ההמיספרות עושות, אלא באיך הן עושות את זה&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%a8%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;נאמר&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;בואי נאמר שכתפי לא חיכתה שתגיעי, שפנייך ועינייך הסגורות לא מסתכלות עליי מכל חלון. אני לא מתעורר באנחה ורועד במיטתי, בטוח ששמעתי אותך מזמזמת. לילותיי אינם מלאים בצלילים. הלילה אינו טשטוש של הדים. שאינני מפריד ביניהם אחד לאחד, מנסה לצמצם למשהו שאני יכול לתת לו שם. ציפורים, לרוב.&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a0%d7%90%d7%9e%d7%a8</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;מותה של האהבה &#8211; אריק גלסנר&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;&#34;החלקיקים האלמנטריים&#34; היא ככל הנראה יצירת הפרוזה החשובה בדורנו, וזאת על אף קיומן בדור האחרון של יצירות פרוזה מעודנות ומתוחכמות ממנה, על אף היותה של היצירה הספרותית הזאת אנטי-אמנותית מבחינות רבות, ועל אף שהיא מכילה קטעים פורנוגרפיים שיקשו על שוחרי ספרות טובה רבים לצלוח אותה. הרומן הזה, שראה אור בצרפת ב-1998, נמכר במאות אלפי עותקים, [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%a7-%d7%92%d7%9c%d7%a1%d7%a0%d7%a8</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;סמיך&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;בֵּין רְתִיחָה לָרְתִיחָה הִיא ‏ גוששת ִגדַמְתָּ יָדַיִם,‏ חוֹכֶכֶת סָמִיךְ וְדַקְדְּקָנִי.‏ שֶׁמִּי הֶעָרֵב, הִיא מַאֲמִינָה, ‏ נוֹשְׁרִים מִכִּפַּת הַחֲלֻדָּה הָאֲדֻמָּה הַמִּתְפּוֹרֶרֶת,‏ גּוֹלֶלֶת אֶת פְּנֵי הַלַּיְלָה, עטופי פְּלָדָה הַמִּתְלַבֶּשֶׁת וְקָמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת אֶל תּוֹךְ הַגָּרוֹן.‏ זֶה נָכוֹן עַד כְּדֵי חֹסֶר עִנְיָן‎.‎‏,‏ אוֹתָן א-אֲמִירוֹת גְּדוֹלוֹת כְּבָר לֹא תְּקֵפוּת,‏ כְּשֶׁהַשָּׂפָה בּוֹקַעַת שְׂפָתַיִם.‏ תַּנִּי לְהָנִיחַ. אוּלַי זוֹ הַפְצָרָה אִלֶּמֶת,‏ כְּשֶׁהַנְּמָשִׁים [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9a</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הדבר היחידי&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;הַדָּבָר הַיְּחִידִי שֶׁרָצִיתִי הוּא לְהִזָּכֵר עַל יְדֵי כָּל מָה שֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ בּוֹ.‏ עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ חֲתִיכַת לַיְלָה לְהִתְעַטֵּף בָּהּ, וְלִישׁוֹן, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן, עַד שֶׁמִישֶׁהוּ מְנֻקָּד, אוּלַי מְחֻסְפָּס, יִפָּתַח. נֶאֱסָף בָּרֵיאוֹת וְלֹא יוֹצֵא.‏ אֲנִי מַקְשִׁיב בָּאֹהֶל, אֹזֶן לַקַּרְקַע,‏ יֵשׁ אֶרֶץ עֵירוּמָה מִזֹּאת,‏ אֶרֶץ שֶׁיְכוֹלָה לָשֵׂאת רַק אֶת צַלְּקוֹתֶיהָ, בָּהּ כָּל מַכְתֵּשׁ ‏ מְגָרֵד. – [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93%d7%99</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;בעיקר ספרים&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;בחצי חושך ההר, דברים קטנים נראים גדולים: נערה מוכתמת רוק ומלח והתחושה שאתה מכיר רק את קצוותיה.‏ הרגעים נמתחים כמו דולפינים, גוזרים מים פתוחים או כמוני עוקב אחרי הסנדלים של ניתאי אל האלמוגים.‏ אהבנו את הדיונה הישנה. באמת, זה נתן לנו אחר צהריים של יתושים ובאס ישן והרגשנו את זה באדמה.‏ הפלנו הכל &#8211; בעיקר [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-2</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;פתאום, בבית&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;גופה, מכתביי וירח החורף היו כל מה שידע אותו נוף על לבן.‏ אפילו הקירות היו רישומי פחם של קירות.‏ פתאום, בבית, לא היה מקום בו נוכל לשבת או להסתכל עליו שלא הפך לאייקונה,‏ מקולל במשמעות. הבגדים עצים מתגופפים עם אוויר, החדר הזה, שחלונותיו מפלי מים סטטיים חולמים,‏ השעונים וסבתא במבט מתמונתה. זה בדיוק מה שאמרה.‏ [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a4%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;שוב&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;שכבי, הנה לא בפעם הראשונה, שוב, תפוח אדום.‏ מנהג ארצנו הוא אהבה אחר כך תפוחים: טקס של חזרתנו האבודה-מראש לאחר שנות נדודים בהם לא היה לנו אף אחד, או קרוב לכך.‏ איזה מאהב שלא שם מספיק כדי לתת לזה את ה&#34;נכון&#34;‏ המסוימים האלו בלי אמון המסוימות שלא אכפת מספיק בו תמיד החביאו שנאה או שהוא [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a9%d7%95%d7%91</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;מתעוררים מאוחר&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;מהמתעוררים מאוחר, אנו ישנים במשך כל גבורת הבוקר,‏ הרוח המנצחת של שנקין ואלנבי באור מוקדם שנשפה בסמרטוטי החושך האחרונים,‏ השסתום האחרון של המונרכיה הקיומית.‏ אנו לא צריכים את האשליה שהיום הושפע מהליכתנו בו או מעבודה.‏ כך אנו גם לא צריכים להוסיף את שחיקתנו לזו של אחר הצהרים, ובנוגע לסוף הדברים, אין אנו אלא פותחים ‏בנשף [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%97%d7%a8</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הסיפור&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;כשהסיפור אינו של תמונות פנים כל אחר צהרים בו גשם, ‏ מחסני רחובות מוכי אספלט, על קצה הסתלקות.‏ רובו אינו על נשים, כמנצחות באותו יום שמש של אינשטיין. או מאהבים באהבה.‏ הסיפור, חלקו, הוא של רגעים כשאפילו תנועה איטית מהירה מדי לצמצם: ‏ מילים שהעיפו את חיינו, כך, ‏ עיניים שחותכות ותופסות אחת, והשניה,‏ חיקוי [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-2</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אטיודים על העלמות&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;לבסוף, אחרי שמוששת ונאחזת על ידי כל פועל – גוף ונפש, עירום ותלות – נפלת והתיישבת. ‏ הו ונוס. הימים רצים דרכי כמו צלולואיד, העבודה פוערת בי סימנים תועים, ומה נשאר ממך, המלמול על קלידי ‏הפסנתר?‏ אינני סנטימנטאלי. אינני רואה שמי הזהב בשקיעה אלא ציפורים שחורות נערמות כמו לבה.‏ מתי נהפוך לשמועות על מוות? עד [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%98%d7%99%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אוגוסט 31&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;זה מספיק שכל הדברים סביבי אמיתיים יותר מכל השאר,‏ אמיתיים ממני. הריהוט, המרפסת,‏ הדלתות, החלונות. דיברתי אליהם והם דיברו חזרה.‏ אז אישה, ביישנית, נכנסה פנימה והחלונות השתטחו אל תוך הקירות,‏ הריהוט ישב שוב על השטיח.‏ ריחה, שיערה,ידייה עשו את הדברים המתים לשקטים שוב. ידעתי שאאבד גם אותה.‏&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a1%d7%98-31</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אוגוסט 2&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;לדבר אליך כך הופך הכל לברור.‏ השורות שמעצבות את העולם זורחות שאבין אותן אישה יכולה להיות יפהפיה,‏ אבל אוכל לסבול אפילו את זה, כשאת שמה את עצמך בינינו, גורמת לנו להסתכל.‏ אין סיכוי שאאבד במקום שכזה,‏ קטן, אווירי, כמו אהבה,‏ כשאני במכרזה.‏ אוגוסט 30 כשאני מזמין אותה אליי היא נצמדת, נשענת.‏ כתפיים, שדיים, ידיים.‏ זה [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a1%d7%98-2</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אוגוסט 10&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;קשה שלא, אני טועם את כל מה שיש לך.‏ את בטעם של יום ולילה את בטעם של כל מזג האוויר אולי זה הכל, אולי לא, ‏ הכל מחזה לעיניים שמחזיקות אותי ער במקרה שאפספס משהו נהדר.‏ ועכשיו הפכתי אותך לקדושה,‏ ונוס, פתוחת הידיים,‏ שמריחה מאלוהים עירום הבטחות, הבטחות; ובו בזמן העולם מצטמק מולי.‏ אני עייף [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a1%d7%98-10</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אוגוסט 17&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;עכשיו אני צופה בחלון כאילו הוא אישה מותחת את הכוכבים אל שחר, כל מה שמאהב צריך לדעת.‏ היא מרושעת, בהתחלה, אבל זה כיף.‏ זה מכין אותי להתפוצצות השמש כשעיניי אל יודעת מה לעשות ‏ עם כל זה אחרי הנטישות השונות של הלילה ואולי אין שם דבר מלבד האוויר למרות שאני ‏ בטוח שהשמיים עשויים מיותר [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a1%d7%98-17</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הנה את&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;בדיוק כמו בסרטי האימה כשמישהו מגלה ששיחת הטלפון מגיעה מתוך הבית כך גם אני, הבנתי שאותה חפיפה עדינה בינינו התרחשה רק ואך בתוכי כל אותה מתיקות, האהבה והתשוקה – ‏ זה רק אני שמחייג לעצמי ואז הולך בעקבות הצלצול לחדר השני ולא מוצא אף אחד על הקו,‏ טוב, לפעמים קצת התנשפות,‏ אבל יותר מהכל, כלום.‏ [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הפכפך&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;הפכפך, משתנה, כן, יש ימים בהם אנשים כמונו כאלה.‏ אולי תחת שמיים אחרים משהו כמו תהילה תחייך עלינו,‏ אולי שם החיים בהירים, אולי שם דברים נפתחים בדרך שבה הים נמתח החוצה לאופק – ‏ אבל אנו, מנשבים בנו באקראיות/במקרה בדרך שבה הרוח נושפת בלהבי דשא, כולם לכיוון אחד.‏ ואז יש ימים בהם אנו מרגישים אפריל,‏ [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%a4%d7%9a</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;שניהם דומים&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;את יכולה להצטרף לאחרות עכשיו, גוף שלא נותן לגופי לנוח. לכי בחזרה לעולם, לקניוניו, לעומק המסודר של חניוניו, הטרמינלים הגדולים והחשוכים: זרים מחכה לך במאות חדרים. לכי בחזרה אליהם, לקבעון והגבלה. במוקדם או מאוחר תתחילי לחלום עליי. לא מקנא בחלומות. אני יכול לדמיית את פרצופי נאה, שורף , נגוע בתשוקה – פרצוף מורכן של המצאתך [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;סיומת&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;השירים הגדולים של זקננו בלשונות רבות שנאבקנו להבין ועכשיו מסתפקים בתעלומה פשוטה ועמוקה אתה בלווין של זמן ‏ על מגילה ישנה שקראנו עד החצי,‏ כי שם זה נמוג או הדמויות הפכו זרות לנו, שירה עתיקה אמרה לנו מי אנחנו: כיצד אנו מאהבים. לא כמופת של רומנטיקה אלא בזמן של מקדשים הרוסים ומערות מנבאות באררט, ופרוספרו [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;Lolita had been safely solipsized&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;Lolita had been safely solipsized Is there anything to be said about the idea of sexual normality, other than that it records a double confusion – between human sexual desire and animal tumescence, and between the norms of biological existence and the obligation of the moral life? Certainly, contemporary writing on the subject of perversion [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/lolita-had-been-safely-solipsized</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אין סיכוי שאת יודעת&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;מסתכל בך במראה אני תוהה איך את יפה. אני חושב שאת נותנת לי לבהות כדי שתוכלי לפנות כנגד עצמך באלימות הפוכה, צריכה להראות לי איך לגרד את הבשר בלעג ובלי היסוס עד שאראך נכון, כאישה מדממת, לא ההשתקפות בה חשקתי. פתאום אני כבר לא מנסה לזהות אותך בשטף הרגע הבא. כל התמונות הגדולות שבי – [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;זיווג ענוג&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;נישואים אינם, אחרי הכל, כלא‎.‎ לא בית משפט עליון בו כל החלטה היא נגד התובע והנאשם‎.‎ ולא דואט נוגה בכלוב ציפורים מרוט המכוסה על ידי בעליו אחר יום ויום‎.‎ ולא, בניגוד לחיזור, מרוץ שווא שמתברר להיות מגבעת שוטים בסוף ונופל למנהרה‎.‎ ולא זיווג ענוג של המעלות שלבשנו כשהאהבה הכתה, גשטלט עיצורים למגרעות‎.‎ נישואים, אחרי הכל, [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%96%d7%99%d7%95%d7%95%d7%92-%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%92</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;אנחנו בונציה&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;אנחנו בונציה, והיא אומרת,‏ על מה אתה חושב? ואני אומר, יופי, חושב על כמה אנו רחוקים מקיבוץ הבניינים והשדות היבשים של רמת השופט, האופק חסר העצים של תשוקות מושתקות של ‏ גברים שיכורים ורומנטים מספיק כדי לבכות פחות או יותר בשקט בקצהו המוחשך של הפאב מתוך, אלא מה, בדידות, כלומר הכאב של תשוקה מסוכלת אל, [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;וזה שלי&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;יותר כסף מלך, והעובדה שדם, כל דם, ישטף אל עפר בסערה והזמן למילים האלו כבר נגמר, שעם כל הגשם, כבר הייתי בו. ונגעתי בדברים חשופים, וזה עבד- זה יכול להיות הרגע הבלתי שזור היחיד בחיים – אבל אפילו אם לא, ימים טובים עדיין נראים עם הדם הצעיר של שברון לב, ובתי ספר בעיר שאהבתי ושהגרוע [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;שלוש הערות&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;על הפסקה האחרונה בגטסבי הגדול:‏‎ ‎&#34;‏And as I sat there, brooding on the old, unknown world, I thought of Gatsby's wonder when ‎he first picked out Daisy's light at the end of his dock. He had come such a long way to this ‎blue lawn, and his dream must have seemed so close he could [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;הערה וחצי על יופי&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;&#34;Like Balthasar, we may regard as disastrous the separation of truth, virtue, and beauty. The ‎merit of this separation was that it dismissed false associations and glib analogies. but the ‎aesthetic had a strange power of attraction. When put aside, it does not rest until as myth, ‎eros, framework of thought or Hegelian kingdom of [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%97%d7%a6%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%99</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;על נישואים&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;בחברה המודרנית יש נטיה גוברת לבנות נישואים כסוג של חוזה. ניתן לראות זאת בבירור בחוזה טרום-נישואים. הסכם שכזה הופך את ‏הנישואים להכנה לגירושים, חוזה בין שני אנשים לניצול הדדי קצר-טווח. הראיה החוזית של הנישואים מבולבלת מבסיסה. נישואים ‏מוקפים באיסור מוסרים, חוקים ודתיים דווקא בגלל שאינם חוזה, אלא שבועה. שבועה איננה באה כתנאי, ואינה יכולה להמחק. [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%a2%d7%9c-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;ללעוס את זה&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;לילה מפלצתי, כנף עצומה של חוסר משקל,‏ הכוכבים האלו מחורצים בסדקים בין אפלה ואפלה,‏ נידחים, קהים ברעש של תמיד.‏ אוהל מתנפנף, מישורים חולפים.‏ קדם שינה הוא שומר בקר בו מחשבה נתפסה בטלפיה כאן ולא כאן. כמה הרבה אני רוצה שלא להיות מבודד -‏ על חשכה מאובקת-לענה,‏ היכן שגבולות נופלים ובזים חזרה בגלים מחליאים. משהו כמו [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9c%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a1-%d7%90%d7%aa-%d7%96%d7%94</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;respectable upwardly mobile&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;The night against sheets, imprinting passion Black and fresh, our moist, carnal testament, The word made flesh again, again, each kiss- A pact with damnation, beatific vice. We joined, sweating, wet prayers whetting our lips. Now you leaf through letters swearing Interposition, nullification, and chop your hair. Unsaved, I tremble in paroxysms Of ant, dreaming [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/respectable-upwardly-mobile-white-man</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;Untitled&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;Awash, we swilled Nova Scotian pear wine-‎ Pain’s corruptible assassination-‎ While rain erupted, interrupting panes.‎ Our kisses flailed against our wine-chilled lips.‎ Raptured in bed, we heard rain whine and hail Dark, spectacular ejaculations,‎ Sensationally ugly murmuring-‎ Murderous, pierced, we sank like injured ships.&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/untitled</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;It&#039;s the New&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;Awakening early, another morning, After a night splurged aways in phrases, Her wild hands scratching her arm restlessly, Or swatting over such Pre-Raphaelite skin, In soft Italian, doucement, of saying, While stars insisted I was forgetting That instructive dream of desire, All the time wanting, undiscovering (for how much longer?), how to escalate From conjecture [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/its-the-new</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;חמאת בוטנים וויסקי&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;חמאת בוטנים וויסקי באור זיוף הערביים.‏ תל אביב, עיר מתוקה. אפלה, אלוהים יודע, אבל מתוקה. לפעמים.‏ לא היינו נפלאים הערב? כשקימסט עשה תנועות שכיוונו את הטרבל הצולע המתגלגל הזה ואני אחזתי אותך מאחור בידיים וחשבתי שהלב נשפך. ואת, שרה נמוך. וזה פשוט, אני מרגיש את הרומנס של ‏אישה שאוהבת בפעם הראשונה &#8211; זה מתפרץ בפי.‏ [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a1%d7%a7%d7%99</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;לא סביר&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;לא סביר, אבל אפשרי שמישהו ינסה לדבר אליך, יגיד עץ ויתכוון לעץ שלך, ערבה בוכייה, ליום בו התחבאת תחת חצאיתה החיוורת כקולות מבוגרים בריצת שדה בוקר בך.‏ יאמר דובדבנים ויתכוון לצבע הפסנתר של האישה הראשונה שאהבת, לילות אוגוסט במדרגות בניין.‏ או אולי מישהי תלחש זמן ותתכוון לשעון הכסוף של אביך, הרצועה המתקפלת סביב היד והבושם [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9c%d7%90-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;מגונה קצת&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;כל הקשר למוות הוא מגונה קצת – ‏ שלא בניגוד למגע עם גופך בנקודה בה העתיד תופס בחום וההווה שוקע כיתום.‏ את מבינה שאת תקועה ודבר לא יאגף, לשניה,‏ הסחה דעת בשלמות,‏ ואם נהיה כנים עד אימה, את רק זוכרת ‏ רגעים מוארים בכהות של חייים קודמים אותם המסת עד שכל מה שנשאר נחתך כקציצה [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%a6%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;טרויה&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;תפוח הזהב מתגלגל לחזית, שם למטרה את פריס, מוכה יופי.‏ אדם חלש בוחר בטעות.‏ הבזק אש: עיני ינשוף בעץ הזית.‏ היא מרגישה במבטו, בלחץ של ידו.‏ הוא גונב נשיקה. עכשיו אנו בים.‏ טיפת גשם שוברת גבו של האוקיינוס.‏ על היבשה פרפר מכה בכנפיו בתוך סופה ובמרחק מאות קילומטרים, תקוותינו שקעו כך.‏ חסרי בושה: סדינים מוכתמי [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%94</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;תשואות מתרחקות&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;התפשטתי, במשך זמן ארוך פשוט שכבתי שם נע. דרך ארובת הגרון הגיעו קולות. סבל לא יחסי. אין תחושת ‏קהילה בסבל. תמיכה נפשית לבעיות פיזיות. זה לא יחסי, נכון? אני לא יכול להיות הראשון שהבחין בזה. מי ‏שאמר את זה ראשון &#8211; מה עוד הוא אמר?‏ דבר לא קרה, ועדיין, זה קרה. החזקתי את ידה. החזקתי [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%a7%d7%95%d7%aa</link>
			</item>
	<item>
		<title>&#8235;לוליטה &#8211; כמה הערות בקריאות חוזרות&#8236;</title> 		<description><![CDATA[&#8235;לוליטה. כמו זיעת התאווה והאשמה, זיעת המוות מטפטפת בלוליטה. אני תוהה כמה קוראים מסיימים את הרומן מבלי להבין, שגיבורתו מתה ‏כבר בהתחלתו. ההספד הקצר מוחבא היטב בהקדמת &#34;העורך&#34;, באופן נונשלנטי, עיתון-בית-ספרי:‏ ‏&#34; מונה דהל היא סטודנטית בפאריס. 'ריטה' התחתנה לאחרונה עם בעל מלון בפלורידה. הגברת 'ריצ'ארד פ. שילר' מתה כאשר ילדה פג, ‏בחג המולד של [...]&#8236;]]></description> 		<link>http://www.noamwohl.com/שירים/%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%aa</link>
			</item>
</channel>
</rss>

